לאחר מכן אני בוחרת בהלבשה - בפרחים, הקנקנים, הנרות, וכל מה שמוסיף אווירה לשולחן. בערב החג הגדול והמרגש ומשפחתי מאוד, אבחר בנרות ארוכים לבנים, ובפמוטים מרשימים. אבחר בכמה עלים ארוכים ונעימים, כמו גיבסנית או קמומיל, אותם אני מפרידה מהצרור ומניחה כמה כאלה בצורה אקראית על השולחן שלי. בנוסף אקנה 2 זרים יפים כיומיים מראש, על מנת שבליל החג הם כבר יפתחו . חשוב מאד שהם יהיו פתוחים ולא סגורים. באגרטל נמוך ולא משתלט- זאת תוספת ולא העניין- צבעים לא משתלטים אלא משתלבים.
כמעט סיימנו אך בל נשכח, צלחת ליל הסדר ! צלחת ליל הסדר היא - היא מרכז השולחן.
סביבה נסוב הסדר, וחשוב מאוד המראה שלה.
אם יש לכן צלחת שעוברת מדור לדור, אסתטית ויפה ויש לה משמעות ערכית בשבילכם – זכיתן !
אין לכם? זו הזדמנות לקנות אחת יפה מאד, ולהתאים לשולחן שבחרתן . שימו לב לצבעים , ולגודל כמובן על מנת שכל האורחים יוכלו לראות אותה, את היופי שלה ואת הברכות ששמתם בה. היא מרכז השולחן .
אצלינו יש צלחת של אמא של מיכל, מאד חגיגית עם ציורים יפים, בה אנחנו משתמשות והיא מתאימה לכל סגנון של שולחן .
עוד משהו סופר חשוב, ההגדות. המנעו מלהוציא כאלה משומשות ובלויות, והשקיעו פעם אחת ולתמיד במשהו אחיד, במקום שישאלו כל רגע ״באיזה עמוד אנחנו״ .
כך שלב ליל הסדר והברכות יתקצרו ויהיו יותר נוחים , ופחות מתישים (לילדים).
קינוחים- לסופים יש נטייה להשאיר חותם , כמו כשבחופשה המהממת בחו״ל יש פנצ'ר באוטו ביום האחרון - וזה כל מה שזוכרים מהטיול. אז ככה. או שזו רק שני?
בכל אופן, הקינוחים , הם חלק מלב הארוחה והם טעונים בהרבה חום נתינה והשקעה. בחירת הצלחות צריכה להיות כמובן ביחס לכמות, עדיין הייתי משאירה סט סכום אחיד.
אני הוספתי קצת ורוד, וקצת גוונים של עץ כשהגעתי לבחירת הצלחות והמעמדים בשלב הקינוח.
השתדלו לתת חוויה נקייה, לפנות תוך כדי אפילו מבלי שהאורחים שמים לב.
בחרו יין טעים טעים והוסיפו קצת דיי דיינו דיינו דיינו דיינו .
